אספקת מיים

חוק עזר לקרית עקרון (אספקת מים), תשכ"ו – 1966

פורסם: ק"ת 1911, תשכ"ו (28.7.1966), עמ' 2572

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 22 ו 23- לפקודת המועצות המקומיות, מתקינה המועצה המקומית קרית-עקרון חוק עזר זה:

1. הגדרות בחוק עזר זה

  • "אביזרים" – ברזים, צינורות, מגופים, שסתומים, מסננים, תעלות, סכרים ותאי בקורת;
  • "חדר" – בבנין מגורים – חדר כרשום בלוח השומה; ובבנין אחר – חדר ששטח רצפתו אינו עולה על 30 מטר מרובע; שטח נוסף של 30 מטר מרובע או חלק מזה, דינו כדין חדר נוסף;
  • "לוח השומה" – לוח השומה העומד בתקפו לפי צו המועצות המקומיות (א), תשי"א – 1950;
  • "מד-מים" – מכשיר שהותקן ברשת פרטית לשם מדידתה או קביעתה של כמות מים המסופקים לנכס;
  • "מועצה" – המועצה המקומית קרית-עקרון;
  • "המנהל" – מנהל מפעל המים של המועצה, לרבות, אדם אחר שנתמנה לענין חוק עזר זה על ידי המועצה למלא את תפקידי המנהל, כולם או מקצתם;
  • "מפעל המים" – באר, בריכה, מעין, מנהרה, תעלה, סכר, קידוח, מוביל, צינור, מנוע, משאבה וכן כל מבנה, מיתקן או ציוד אחר המשמשים או המיועדים לשמש לשאיבת מים, לאגירתם, להעברתם, לאספקתם או להסדרתם, למעט רשת פרטית;
  • "נכס", "בנין" – כמשמעותם בצו המועצות המקומיות (א), תשי"א – 1950;
  • "צרכי בית" – תצרוכת בני אדם, כביסה במשק בית, שטיפה וניקוי של בית מגורים או משרד, בין שהותקן בו ברז ובין שלא הותקן, למעט הצרכים שאינם בגדר צרכי בית לפי סעיף 16 לפקודת העיריות אספקת מים, (1936);
  • "צרכן" – אדם המחזיק ברשת פרטית, בכולה או במקצתה;
  • "רשת פרטית" – אביזר, דוד אגירה, מיתקן להגברת לחץ, לוויסות, לחימום או לפיזור וכן כל מיתקן או מכשיר אחר המצוי בנכס והמשמש או המיועד לשמש לאספקת מים לנכס, למעט מד-מים;
  • "נפח בנין" – החלל שבתחומו שטחם החיצוני של קירות הבנין והשטח העליון של רצפת קומתו הנמוכה ביותר, ושטחו העליון של הגג בבנין שגגו שטוח, ובבנין שגגו משופע – צדו התחתון של תקרת הבנין העליונה ביותר או אם אין לו תקרה משטחו התחתון של הגג; ואם אין בבנין או בחלק קירות מכל הצדדים או גג, החלל התפוס על ידי הבנין או על ידי החלק האמור; ואם הגג אינו נשען על קירות – החלל שבין הגג והרצפה שמתחתיו;
  • "צרכי עסק" – צרכי ייצור או עיסוק בסחורה.

2. חיבור למפעל מים

(א) חיבור רשת פרטית למפעל מים, הרחבת החיבור, פירוקו או התקנתו מחדש לא ייעשו אלא על ידי המנהל.
(ב) בעל נכס הרוצה בחיבור רשת פרטית למפעל מים, הרחבת החיבור, פירוקו או התקנתו מחדש יגיש למנהל בקשה בכתב בצירוף תכנית של אותה רשת.
(ג)  בעד חיבור, הרחבת חיבור, פירוקו או התקנתו מחדש לפי סעיף זה, ישלם המבקש למועצה מראש:

  1. אגרה בשיעור שנקבע בתוספת, וכן
  2. הוצאות לפי חשבון שהגיש המנהל.

(ד) בעד הנחת קו מים זמני ישלם המבקש למועצה מראש הוצאות לפי חשבון שהגיש המנהל.

3. רשת פרטית

(א) לא יתקין אדם רשת פרטית, לא ישנה רשת פרטית קיימת, לא יסירנה ולא יטפל בה בדרך אחרת, פרט לצורך תיקונים דחופים הדרושים להזרמת מים סדירה, אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל.
(ב) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש בכתב בצירוף תכניות הרשת המוצעת או תכנית השינוי או התיקון, הכל לפי הענין; בעד ההיתר, פרט להיתר להתקנת רשת פרטית, תשולם למועצה אגרה בשיעור שנקבע בתוספת.
(ג) התקנת הרשת הפרטית, שינויה או תיקונה ייעשו על ידי בעל הנכס ועל חשבונו.
(ד) הרשת הפרטית תוחזק במצב תקין על ידי הצרכן ועל חשבונו, להנחת דעתו של המנהל.
(ה) בעל נכס או צרכן רשאי לבקש בכתב מאת המנהל כי תיערך בדיקה של הרשת הפרטית, כולה או מקצתה, שהותקנה בנכס, והמנהל ימלא בקשה זו. בעד בדיקה כאמור תשולם למועצה אגרה בשיעור שנקבע בתוספת.
(ו) לא ישתמש אדם לצורך התקנת רשת פרטית, תיקונה או שינויה אלא באביזרים שמידותיהם, סוגיהם וטיבם נקבעו על ידי המנהל.
(ז) המנהל רשאי להורות על החלפת האביזרים שנקבעו על ידיו כאמור בסעיף קטן (ו) באביזרים אחרים. הורה המנהל כאמור, לא יחולו הוצאות ההחלפה על הצרכן אלא אם כן האביזר שיש להחליפו לא היה במצב תקין, או מנע את פעולתו התקינה של מד-מים או אביזר או גרם להפרעות באספקת המים, לבזבוזם או לזיהומם.

4. אגרת הנחת צינורות

(א) בעל נכס – פרט לנכס שבו קיימת כבר רשת פרטית מחוברת למפעל מים – הגובל קטע רחוב שבו הניחה המועצה צינור מים, ישלם למועצה אגרת הנחת צינורות בשיעור שנקבע בתוספת.
(ב) אגרת הנחת צינורות מים תשולם עם הגשת הבקשה לפי סעיף 3 (ב).
(ג) בעל נכס שבו קיימת כבר רשת פרטית מחוברת למפעל מים ישלם, אם הוגדל נפח הבנין או נבנה בנין חדש בנכס, אגרת הנחת צינורות מים בשיעור שנקבע בתוספת לגבי תוספת הבניה או הבניה החדשה.

5. התקנת מד-מים

(א) המנהל רשאי להתקין מד-מים בכל נכס שלו מספקים או עומדים לספק מים, ובשעת הצורך רשאי הוא לבדקו, לתקנו, להחליפו או להסירו.
(ב) מד-המים הוא רכוש המועצה.
(ג) לא יותקן מד-מים, לא ייבדק, לא יתוקן, לא יוחלף ולא יוסר אלא על ידי המנהל.
(ד) צרכן ישלם למועצה אגרת מד-מים ואגרת התקנת מד-מים בשיעורים שנקבעו בתוספת.
(ה) במקום תשלום אגרת מד-מים, צרכן רשאי להביא למנהל תוך 30 יום מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות מד-מים מהדגם שאושר על ידי המנהל ולבקשו להתקינו ברשתו הפרטית.
(ו) הביא צרכן מד-מים לפי סעיף קטן (ה) ישלם למועצה אגרת התקנת מד-מים בלבד.
(ז) היה מד-המים כאמור בסעיף קטן (ה) מותקן ברשתו הפרטית של הצרכן יהא פטור גם מאגרת התקנת מד-מים.
(ח) צרכן יהיה אחראי לכל נזק שייגרם למד-מים או לאבדנו, מלבד אם נגרם הנזק באשמתו של אחד מעובדי המועצה בעת מילוי תפקידו.
(ט) צרכן שיש לו יסוד לחשוש שמד-המים אינו פועל כהלכה רשאי לדרוש שמד-המים ייבדק על ידי המנהל; בעד בדיקת מד-מים כאמור, ישלם הצרכן למועצה מראש אגרת בדיקה בשיעור שנקבע בתוספת. האגרה תוחזר אם העלתה הבדיקה שמד-המים היה פגום.

6. אגרת מים

(א) בעד אספקת מים לנכס המחובר למפעל מים ישלם צרכן למועצה אגרת מים בשיעור שנקבע בתוספת לפי כמות המים שנרשמה על ידי מד-המים, ובלבד שלא תפחת מהשיעור המינימלי שנקבע בתוספת.
(ב) מצא המנהל כי מד-המים לא פעל כהלכה במשך תקופה מסויימת או שהוצא לרגל תיקונים או מסיבה סבירה אחרת מהרשת, רשאי הוא לחייב או לזכות את הצרכן בתשלום בעד כמות המים שנקבעה לפי התצרוכת הממוצעת במשך שני החדשים שקדמו לאותה תקופה ובמשך שני החדשים שלאחריה, או לפי התצרוכת של התקופה המקבילה בשנה הקודמת, כפי שימצא לנכון.
(ג) מצא המנהל כי מד-המים אינו מדייק ברישום כמות המים, רשאי הוא לפי מיטב הערכתו לחייב את הצרכן בתשלום בעד כמות המים, שמד-המים רשם אותה בתוספת או בהפחתת ההפרש הנובע מאי דיוקו.
(ד) משמש מד-מים אחד נכס המוחזק על ידי צרכנים אחדים, רשאי המנהל מיזמתו הוא, וחייב הוא לפי בקשת אחד הצרכנים, להורות על חלוקת האגרות או כל תשלום אחר המגיע לפי חוק עזר זה בין אותם הצרכנים, באופן שכל צרכן ישלם אותו חלק מהאגרות והתשלומים האמורים בהתאם ליחס שבין החדרים המוחזקים על ידו ובין המספר הכולל של החדרים שמד-המים משמש אותם, ובלבד שלא יפחתו מהשיעורים המינימליים שנקבעו בתוספת. כן רשאי המנהל להורות על חלוקה אחרת של התשלומים בין הצרכנים על פי הסכם בכתב של כל הצרכנים.
(ה) משמש מד-מים אחד נכס המוחזק על ידי צרכנים אחדים, המשתמשים בו מקצתם למגורים ומקצתם לצרכים אחרים, רשאי המנהל להעריך את חלקו של כל אחד מהצרכנים בכמות המים, שנרשמה על ידי מד-המים, ואגרת המים תשולם על ידי כל צרכן כזה בהתאם לכך, ובלבד שלא יפחתו מהשיעורים המינימליים שנקבעו בתוספת.
(ו) משמש מד-מים אחד נכס המוחזק על ידי צרכנים אחדים, ונתגלתה נזילה ברשת הפרטית בחלק המוחזק על ידי אחד או אחדים מהצרכנים, רשאי המנהל להעריך את כמות המים שנזלו ואגרה בעד כמות מים זו תשולם על ידי אותו צרכן או אותם צרכנים.
(ז) הורכבו מדי-מים דירתיים לכל הצרכנים וכן מד-מים כללי לכל הנכס, והיה הפרש ברישום ביניהם, יחולק ההפרש באופן שווה בין כל הצרכנים, זולת אם הגיעו כל הצרכנים להסכם בכתב עם המנהל על אופן חלוקה אחר.

7. אספקת מים לפי חוזה

(א) המועצה רשאית, באישור שר הפנים, להתקשר עם צרכן בחוזה מיוחד לאספקת מים ולקבוע בו תנאים.
(ב) היתה סתירה בין תנאי החוזה האמור ובין הוראות חוק עזר זה, יחולו תנאי החוזה.
8. פקדונות
באישור המועצה רשאי ראש המועצה לחייב צרכן להפקיד בקופת המועצה פקדון כפי שיקבע, להבטחת תשלום אגרות מים לפי חוק עזר זה או דמי נזק עקב אבדן מד-המים או קלקולו ולגבות מתוכו – בלי לפגוע בדרכי גביה אחרות – כל סכום המגיע מאת הצרכן כאגרה או כדמי נזק כאמור.
9. מועד התשלום
אגרת מים ותשלומים אחרים ישולמו תוך 14 יום מתאריך מסירת הדרישה לכך מאת המועצה.
10. אישור סכום ההוצאות
נתעוררה שאלה בדבר סכום הוצאות המגיע לפי חוק עזר זה, יכריע המנהל באישור בכתב. אישור המנהל על גובה ההוצאות ישמש ראיה לכאורה לכך.
11. ניתוק החיבור
(א) צרכן שלא סילק במועד הקבוע את הסכומים שהוא חייב בהם לפי חוק עזר זה, או שבזבז מים, השתמש בהם לרעה, זיהמם או פגע בהם בצורה אחרת, או שפגע במד-מים, רשאי המנהל להתרות בו בכתב.
(ב) לא שעה הצרכן להתראה, רשאי המנהל, כתום 5 ימים מיום מסירת ההתראה, לנתק את החיבור בין אותו חלק של הרשת הפרטית אשר בהחזקתו של הצרכן ובין יתר חלקי הרשת הפרטית או מפעל המים.
(ג) רשת פרטית שחוברה למפעל מים בניגוד לסעיף 2 או שחיבורה חודש בניגוד לסעיף 16, רשאי המנהל בכל עת לנתק את החיבור.
(ה) חיבור שנותק לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא יחודש אלא לאחר תשלום כל הסכומים המגיעים מהצרכן כאמור, או לאחר תיקון הדברים הטעונים תיקון, כדי למנוע פגיעה במים או במד-מים כאמור, הכל לפי הענין. בעד חידוש חיבור שנותק לפי סעיף קטן (ב), תשולם אגרת חידוש בשיעור שנקבע בתוספת.
12. הפסקת אספקת מים
(א) בשעת חירום או במקרה של צורך דחוף בתיקונים במפעל המים או ברשת הפרטית, רשאי המנהל במידת הצורך, לנתק, לעכב או להפסיק את אספקת המים כולה או מקצתה.
(ב) השימוש בסמכויות לפי סעיף קטן (א) אינו פוטר צרכן מתשלום האגרות והתשלומים האחרים שהוא חייב לפי חוק עזר זה.
(ג) חלפה הסיבה לניתוק, לעיכוב או להפסקת אספקת המים כאמור בסעיף קטן (א), חייב המנהל לבצע מיד את חיבור הרשת הפרטית שנותק, ללא תשלום.
13. רשות כניסה
(א) המנהל או כל מי שהורשה על ידיו, רשאי להיכנס לכל נכס בשעות שבין 8.00 ל 17.00 ובשעת חירום בכל זמן סביר, על מנת –

  1. להתקין, לבדוק, לתקן, לשנות, להחליף, למסור או למדוד מד-מים, צינור, או אביזרים, או כיוצא בהם, או לעשות כל מעשה אחר שבנסיבות נחוץ לעשותו;
  2. לבדוק אם היה בזבוז, שימוש לרעה או זיהום של מים או פגיעה אחרת במים או לברר את כמות המים שסופקה לצרכן;
  3. למסור כל חשבון או לגבות כל אגרה או תשלום אחר לפי חוק עזר זה;
  4. לנתק חיבור או לנתק, לעכב ולהפסיק אספקת המים לפי סעיף 11 או 12;
  5. לבדוק אם קויימו הוראות חוק עזר זה;
  6. לעשות כל מעשה אחר שהוא רשאי לעשותו לפי חוק עזר זה.

(ב) לא יעכב אדם ולא יפריע למנהל או למי שהורשה על ידיו מהשתמש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א).
14. שימוש במים
(א) לא יבזבז אדם ולא יגרום או ירשה שאחר יבזבז מים שברשותו.
(ב) לא ישתמש אדם במים ולא יגרום או ירשה שאחר ישתמש במים שברשותו אלא לצרכי בית או למטרה אחרת שקבע המנהל.
(ג) לא ישתמש אדם במים לצרכי מיזוג אויר אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ד) לא ירחץ אדם במפעל מים ולא יכנס בו, לא יכניס לתוכו ולא יגרום להכניס לתוכו בעל חיים או חפץ ולא יעשה בו כל מעשה העלול לגרום לזוהמה או להפרעה באספקת המים.
(ה) לא יחבר אדם מערכת מי שתיה למערכות של מים דלוחים, מי שופכין, מי תעשיה כימית או כיוצא בזה.
(ו) לא ינצל אדם את לחץ המים לפעולות הרמה, ערבול או כיוצא בזה, אלא ברשות המנהל.
(ז) לא ישתמש אדם במים לצרכי השקאה ולא יגרום ולא ירשה שאחר ישתמש במים שברשותו לצרכי השקאה אלא בשעות שייקבעו על ידי המנהל בהודעה שתפורסם בתחום המועצה.
(ח) לא ישתמש אדם במים המיועדים להשקאה לצרכים אחרים.
(ט) לא יפתח אדם ולא יסגור שלא כדין, כל אביזר השייך למפעל המים.
(י) לא יפתח אדם ברז שריפה אלא לצורך כיבוי שריפה.
(יא) לא יפתח אדם – פרט לעובד מועצה במילוי תפקידו – ברז המיועד להשקאת נטיעות ציבוריות.
15. מכירת מים והעברתם
לא ימכור אדם מים ולא יעביר אותם לרשות אדם אחר, פרט לאדם שנותקה, עוכבה או הופסקה לו אספקת המים לפי סעיף 11, אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל.
16. חידוש חיבור שנותק
(א) חיבור של רשת פרטית שנותק לפי הוראות חוק עזר זה לא יחודש אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל.
(ב) חיבור של רשת פרטית שחודש ללא היתר מאת המנהל כאמור בסעיף קטן )א(, רואים אותו כמחודש על ידי הצרכן כל עוד לא הוכח ההיפך.
17. שמירה בפני זיהום
לא יפתח אדם ולא יקיים בור שופכין, בור זבל או מקום מזוהם אחר אלא במרחק סביר ממפעל המים.
18. דרישת תיקונים
(א) ראש המועצה או מי שהוסמך על ידיו )להלן- ראש המועצה( רשאי לחייב בדרישה בכתב כל צרכן או בעל רשת פרטית או בעל חלק ממנה, או כל בעל או מחזיק של נכס, תוך זמן שנקבע בדרישה, לתקן או לסלק כל מפגע העלול לפגוע באספקת מים סדירה.
(ב) מי שקיבל דרישה כאמור חייב למלא אחריה.
(ג) לא מילא מי שנדרש לכך אחרי דרישת ראש המועצה כאמור בסעיף קטן )א(, רשאית המועצה לבצע את העבודה במקומו ולגבות ממנו את הוצאות הביצוע.
19. מסירת הודעות
מסירת הודעה, דרישה, חשבון או מסמך אחר לפי חוק עזר זה תהא כדין, אם נמסרה לידי האדם שאליו היא מכוונת, או נמסרה במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים, או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם, או נשלחה בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מענו במקום מגוריו או עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא המסירה כדין אם הוצגה במקום בולט באחד המקומות האמורים, או על הנכס שבו דנה ההודעה או נתפרסמה בשני עתונים הנפוצים בתחום המועצה, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית.
20. ענשים
העובר על הוראה מהוראות חוק עזר זה, דינו – קנס 80,000 שקלים*, ובמקרה של עבירה נמשכת, דינו – קנס נוסף 3200 שקלים * בעד כל יום שבו נמשכת העבירה אחרי הרשעתו בדין או אחרי שנמסרה לו עליה הודעה בכתב מאת ראש המועצה.
* תחילה ביום 9.5.85, חש"ם 274
21. ביטול
חוק עזר לקרית-עקרון (אספקת מים), תשכ"ד1964 – בטל.
22. השם
לחוק עזר זה ייקרא "חוק עזר לקרית-עקרון (אספקת מים), תשכ"ו – 1966".

תוספת
תחילה ביום 29.3.85, חש"ם 268
על אף האמור בחוק עזר לקרית עקרון (הצמדה למדד), התשמ"ג – 1983, יעלו סכומי האגרות המפורטים בחוק עזר זה, ב – 1 בחודש שלאחר פרסומו, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמורלומת המדד שפורסם בחודש ספטמבר 1984.

  1. אגרת חיבור רשת פרטית סעיף [2 (ג) (1)]
    (1) לכל יחידת דיור האגרה בשקלים 35,000
    לכל יחידת מלאכה, תעשיה, עסק, חקלאות או משרד האגרה בשקלים 70,000
    ובנוסף לזה, לכל 1000 מ"ק צריכה שנתית או חלק בהם באופן יחסי האגרה בשקלים 70,000
    (2) לכל חיבור לרשת המים מעל ל-"2 לפי חשבון שהגיש המנהל
    (3) הרחבת חיבור, פירוק חיבור או התקנתו מחדש לפי דרישת הצרכן – עד "2 האגרה בשקלים 4,500 מעל "2 האגרה בשקלים 7,000
  2. אגרה בעד היתר לשינויה או להסרתה של רשת פרטית [סעיף 3 (ב)] האגרה בשקלים 4,000
  3. אגרת בדיקה של רשת פרטית [סעיף 3 (א)] האגרה בשקלים 4,000
  4. אגרת הנחת צינורות [סעיף 4] –
    לכל מ"ר נכס האגרה בשקלים 300
    ובנוסף לזה –
    בבנין מגורים, לכל מ"ר של שטח הבניה בכל קומה האגרה בשקלים 1,300
    בבנין שאינו למגורים, לכל מ"ק של נפח הבנין האגרה בשקלים 1,400
  5. אגרת מד-מים [סעיף 5 (ד)] –
    כשיש מיתקן מוכן להתקנת מד-מים, תשולם האגרה לפי המחיר
    שנקבע ליצרן לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח – 1957,
    בתוספת 35%.
    כשאין מיתקן מוכן להתקנת מד-מים – לפי חשבון שהגיש המנהל.
  6. אגרת בדיקת מד-מים, כולל דמי פירוק, הובלה והתקנה [סעיף 5 (ט)] האגרה בשקלים 4,000
  7. אגרת חידוש חיבור [סעיף 11 (ד)]האגרה בשקלים 4,000

 

נתאשר.
כ"ז בסיון תשכ"ו (15 ביוני 1966)

משה לבי
ראש המועצה המקומית
קרית-עקרון

חיים משה שפירא
שר הפנים